סין במרכז אסיה: נוודים, יוונים וסוסים מדממים.

בעשורים האחרונים מתגברת המעורבות הסינית באסיה המרכזית . מעורבות זו, בתחום הפוליטי, הצבאי והכלכלי נובעת מן הצורך הסיני ביצירת קשר כלכלי ופוליטי עם המזרח התיכון ואירופה, וכן בהשגת גישה למשאבים המצויים בארצות מרכז אסיה, ובהם מחצבים שונים וגז טבעי.

טקס תחילת העבודה על מקטע של צינור הגז סין-מרכז אסיה. בוכרה, אוזבקיסטן.

טקס תחילת העבודה על מקטע של צינור הגז סין-מרכז אסיה. בוכרה, אוזבקיסתאן.

קווי גז ונפט ממרכז אסיה לסין

"דרך המשי החדשה "-קווי גז ונפט ממרכז אסיה לסין

בנוסף מקווה סין כי הפיתוח הכלכלי המואץ באזור יעודד את היציבות הפוליטית במחוז שינג'יאנג, אשר העם התורכי אשר יושב בה, האויגורים, מתנגד לדיכוי הדתי והתרבותי הסיני וכן לתהליכי ההגירה של אוכלוסיית בני האן לשטחי הפרובינציה. כיום מספר בני האן כמעט ומשתווה לגודל האוכלוסיה האויגורית, המהווה כ-45% מכלל האוכלוסיה, וצפוי אף לעקוף אותה בתוך שנים מספר.

המערב הפרוע. שינג'יאנג (新疆)

המערב הפרוע. שינג'יאנג (新疆)

למרות המגמה הנוכחית של המעורבות הסינית במרכז אסיה, אין זו הפעם הראשונה בה מגלה סין עניין במתרחש מעבר להרי הטיאן שאן.

הרי השמיים. טיאן שאן (天山)

הרי השמיים. טיאן שאן (天山)

המגע הראשון בין הציוויליזציה הסינית לעמי מרכז אסיה, ארע בתקופת מלחמות השיונג נו שנזכרו בפוסט הקודם. בתקופה זו שלח קיסר שושלת האן את הגנרל ז'אנג צ'יין (Zhāng Qiān 张骞), על מנת לבסס קשרים מסחריים וצבאיים עם העמים שוכני האיזורים המערביים (西域 Xīyù) ,אשר נמצאו הרחק מעבר ל"שער הירקן", גבולה המערבי של הקיסרות.

Zhang-Qian-the-Pioneer-of-the-Silk-Road3

מעבר שער הירקן,(玉门关Yùmén Guān) היום בדון הואנג שבגנסו, סין.

מקטע חומה במעבר שער הירקן,(玉门关Yùmén Guān) היום בדונהואנג, פרובנצית גנסו, סין.

משלחתו בת מאה האנשים של ז'אנג צ'יין קיוותה לקשור ברית עם היואה ג'י, עם נוודי אשר נדחק ממקום מושבו עם התפשטות הקונפדרציה של השיונג נו והתיישב הרחק במערב מעבר למדבר טקלמקאן והרי הטיאן שאן, על גדתו הצפונית של נהר האוקסוס.

היואה ג'י לא ששו להכנס בברית צבאית כנגד השיונג נו מטילי האימה. וכך לא מצא ז'אנג צ'יין את הברית הצבאית לה ייחל. במקום זאת מצא הגנרל דבר מה בעל ערך לא פחות-סוסים.

סוסי מלחמה ראויים הם אחד המשאבים שסין, האוטרקית לרוב, לא הצליחה מעולם להרבות בעצמה, ונאלצה לייבא מבחוץ ובמאמץ רב. עם אימוץ לוחמת הפרשים כמענה הכרחי לעליונות הצבאית של השיונג נו, היה צורך ממשי באספקה שוטפת של סוסי מלחמה מחוץ לגבולות הקיסרות.

פרש סיני, שושלת טאנג. ייתכן ומדובר בצאצא של הסוסים השמיימים של עמק פרגאנה.

פרש סיני, שושלת טאנג. ייתכן ומדובר בצאצא של הסוסים השמיימים של עמק פרגאנה.

בדרכו לשטחי היואה ג'י הגיע ז'אנג צ'יין מיודענו לעמק פורה, מוקף יערות אגוזי מלך ובו ערים בצורות. הכרוניקות מתארות את יושבי העמק כאנשים בהירי עור, עטורי זקנים עבותים, וחובבי יין, אותו הפיקו מכרמי הענבים הרבים הגדלים בעמק הנרחב.

העמק אליו הגיע ז'אנג, הוא עמק פרגאנה,כאשר ייתכן ותושביו, המכונים במקורות דה יואן (大宛 Dàyuān), היו יוונים (Yavana), צאצאי הכובשים המקדונים של מרכז אסיה. הממלכות ההלניות של מרכז אסיה שרדו עד תחילת המילניום הראשון לספירה, כאשר האחרונה שבהם, ממלכתו של סטרטו השני ששלט בפונג'אב, נפלה בשנת 10 לספירה, שנים רבות לאחר חיסול המדינות ההלניות העצמאיות באגן הים התיכון. למרות שתארוך מסעו של ז'אנג מציב את זיהויים של תושבי פרגאנה כיוונים בנקודה בעייתית, ייתכן שאחרי הכל מדובר היה בצאצאים של הממלכות ההלניות באיזור, ששמרו במידת מה על זהותם התרבותית.

גרגול אבן הלני. אי ח'אנום. אפגניסתאן.

גרגול אבן הלני. אי ח'אנום. אפגניסתאן.

מטבע של סטרטוי השני. השליט ההלניסטי האחרון במרכז אסיה. c.10 CE

מטבע של סטרטוי השני. השליט ההלניסטי האחרון במרכז אסיה. c.10 CE

 

עמק פרגאנה אליו הגיע ז'אנג נחשב לאחת הפנינים של אסיה המרכזית, ומשאת נפשם של כובשים, משוררים וגולים. אחד מן הגולים הללו,באבור, מייסד הסולטאנות המוגולית בהודו, לא חדל עד יום מותו לערוג לבוסתאנים ולפלגי המים המפכים של העמק, ממנו נאלץ לגלות.

עמק פרגאנה

עמק פרגאנה

הדמיה תלת מימדית של עמק פרגאנה.

הדמיה תלת מימדית של עמק פרגאנה.

מלבד כרמים, מטעי פרי ושדות דגן, גידלו תושבי פרגאנה דבר מה שמנקודת המבט הסינית, שווה היה את משקלו בזהב, והוא כמובן, סוסים.

סוסי פרגאנה היו גדולים וחזקים בהרבה מסוסי הפוני בהם השתמשו השיונג נו, וודאי יותר מן הסוסים הסיניים באותם ימים. בפי הסינים כונו סוסים אלו "סוסים שמימיים" אך פעמים רבות הם מכונים בשם המסקרן "סוסים מזיעי דם". הסיבה לכינוי זה נותרה שנוייה במחלוקת, אך השערה מקובלת גורסת כי סוסים אלו היו נגועים בטפיל נמטודי מסוג Parafilaria multipapillosa, אשר היה מנקב את עורם של הסוסים וגורם לדימום, במיוחד בשעת מאמץ.

על כל פנים, הסינים היו כה להוטים לרכוש כמויות גדולות של סוסים אלו, ושלחו כעשר משלחות סחר בשנים לאחר מסעו  של הגנרל ז'אנג, עד כדי כך שתושבי פרגאנה בלמו את הסחר בסוסים אלו, ולבסוף אף הרגו את השגריר הסיני והחרימו את  הזהב שנשא כתשלום.

התגובה הסינית הנזעמת לא איחרה לבוא, ולאחר מסע מלחמה של כעשרת אלפי לוחמים, כבשו הסינים בסערה את בירת פרגאנה, המכונה בסינית אר-שי, היא חוג'אנד של ימינו. הנצחון ב"מלחמת הסוסים השמיימים" זיכה את המנצחים בהסכם סחר ובכשלושת אלפי סוסי פרגאנה, מתוכם חצו שליש את מעבר שער הירקן, אל עבר בירת שושלת האן בצ'אנג אן.

מגע ראשון זה עם עמי האיזורים המערביים הוליד מערכת סחר מפותחת בין הציוויליזציה הסינית לבין תרבויות מרכז אסיה, ובהן בקטריה, סוגדיה, ופרתיה האיראנית. מסחר זה אפשר מעבר סחורות כגון אריגי משי, מסין דרך פרתיה ועד שווקי האימפריה הרומית, שם היה להם ביקוש כה רב עד שהמסחר בהם איים לרושש את קופות האימפריה לטובת הפרתים השנואים.

בכיוון מזרח זרמו מוצרים אשר נחשבו אקזוטיים בעיני הסינים כגון צימוקים ממרכז אסיה, זכוכית רומית, אבני לאפיס לאזולי מבקטריה ועוד סחורות רבות אחרות, מסחר הדדי זה הסיר לראשונה את המחיצה התרבותית בין מזרח ומערב, ואפשר תנועת מוצרי צריכה, אנשים ורעיונות לאורך היבשת האירואסיאתית האדירה.

דרך המשי נולדה.

 דרך זו, או למעשה רשת דרכים  אשר שינו את מהלכן על פי התקופות והתנאים הכלכלים או הפוליטים השוררים בהן, חוצה את יבשת אסיה  ממזרח למערב, מסין בצידה אחד, למזרח התיכון וערי אירופה מצד שני, תוך שהיא חוצה מעברי הרים, מדבריות ומרכזים חקלאיים.

נתיב כללי של דרך המשי.

נתיב כללי של דרך המשי.

נדמה שאין מונח שמשרה יותר קסם  על האוזן המערבית מאז נטבע במאה התשע עשרה על ידי החוקר הגרמני פון ריכטהופן ומספיקה הזכרת  שמות כגון נישאפור, סמרקנד, בוכרה, וקשגר, בכדי להעלות דימויים של שיירות גמלים עטויי אריגים שזורי זהב הפורקים את מטעני הטקסטיל, הפנינים ואבני החן, הקטורת והבשמים שלהם, על גבי שטיחים מפוארים וכבדים, כאשר עלמות חן צחות ועטויות רעלות משי שקופות ותו לא, מקרצפות את פרוותם במי ורדים זכים, ומאביסות אותם בשיש קבב מבשר טווסים.

orientalist samarkand

אז ייתכן והתיאור המופרך הנ"ל, מקורו בראשי הפרוורטי בלבד, אך דימויים קרובים בהחלט נפוצים, דרכי  המשי סיפקו אמנם מוצרי יוקרה לא מעטים, ובזכותן יכלו נשות רומא להסתובב באריג השקוף, שהעלה את חמת סנקה:

"יכול אני לראות את מלבושי המשי, אם חומרים אשר אינם מסתירים את הגוף, או אפילו את מהוגנותו של אדם יכולים להקרא מלבוש….עדרי אורגות חסרות מוסר עמלות בכדי שגוף הנואפת יראה דרך שמלתה הדקה, כך שלבעלה לא תהיה איתה הכרות מעמיקה יותר, מאשר אדם זר".

סנקה. נאומים. כרך ראשון.

פריצות רומית. פרסקו מפומפיי.

פריצות רומית. פרסקו מפומפיי.

למרות זאת, באופן בסיסי הועברו בהן מוצרים הרבה פחות סקסיים, כגון שעווה, דבק, עורות, דגנים, כותנה ופשתן, חומרי רפואה וצבעים. בנוסף, נסחרו המוצרים הללו לא לכל אורך התוואי ,אלא למרחקים קצרים יחסית, מעיר לעיר, משוק אל שוק, ונקנו על ידי תושבי הערים אשר על נתיבי המחסר, כמו גם על ידי נוודים אשר נזקקו למוצרים שונים אותם לא יכלו לייצר בעצם.

כאמור, היכולת לקיים מסחר ארוך טווח מושפע  מהתנאים הפוליטיים לאורך התוואי, מלחמות, מרידות וביזור פוליטי,  השפיעו מהותית על היקף הסחר העובר בנתיבי דרך המשי, כך שרשת הדרכים ידעה תקופות גאות ושפל.

תקופת שושלת האן היא כאמור תקופת השיא הראשונה של דרכי המשי.

מלבד משלחות סיניות ראשונות, שכל הנראה הגיעו עד לחצר המלוכה הפרתית, המדינה הסלווקית-הלניסטית בסוריה, וכנראה אף לרומא, הסתפקה סין על פי רוב בנוכחות מסחרית ודיפלומטית במרכז אסיה ומעבר לה, ולא ניסתה לתפוס שטחים מעבר להרי הטיאן שאן.

באגן טארים לעומת זאת, נקטה שושלת האן במדיניות של טיפוח מדינות חסות, וזאת על מנת להגן על האינטרסים הצבאיים והמסחריים שלה, תחת איום השיונג נו מצפון. במסגרת כך הוקם פרוטקטוראט של המחוזות המערביים (שנת 60 לפנה"ס) , והוקמו סדרת מוצבים לאורך מסדרון השי ( 河西走廊 Héxī Zǒuláng  ),אשר מוביל מאגן טארים אל עבר לב האימפריה. מוצבים אלו כללו עשרות אלפי חיילים על משפחותיהם. המוצבים אלו כללו חומות, ביצורים, ומגדלי איתות, אך גם היוו בסיס מסחרי קדמי של הציווילזציה הסינית. הנוכחות התרבותית הסינית בפתחה של מרכז אסיה, על הבטחון היחסי שהביאה בדרכים, עודד את תנועת הנוסעים בנתיבי המסחר.

מגדל שמירה מתקופת שושלת האן. דונהואנג. גנסו, סין.

מגדל שמירה מתקופת שושלת האן. דונהואנג. גנסו, סין.

קיסרות האן. (206 BCE – 220 CE). מסדרון השי ניכר בפינה השמאלית העליונה, עד פתחו של אגן טארים.

קיסרות האן. (206 BCE – 220 CE). מסדרון השי ניכר בפינה השמאלית העליונה, עד פתחו של אגן טארים.

אחת מן התוצאות של נוכחות זאת היא התפשטות התורה הבודהיסטית מארצות מרכז אסיה, דרך אגן טארים, שם התבססו מרכזי לימוד, תרגום ונזירות מן החשובים שבעולם הבודהיסטי של המאות הראשונות לספירה. הנוכחות הבודהיסטית על גבולות התרבות הסינית אפשרה תהליך הדרגתי של התאמת הדהרמה הבודהיסטית להשקפת העולם הסינית, ובהמשך הגירה של נזירים, מתרגמים, ומומחי מדיטציה אל לב התרבות הסינית, תוך נטיעת הדהרמה במזרח אסיה, שם עוד נכונים לה פירות מופלאים.

שקיאמוני בודהא. פסל גרקו-בקטרי. המאה הראשונה לספירה.

שקיאמוני בודהא. פסל גרקו-בקטרי. המאה הראשונה לספירה.

נפילת שושלת האן ( c.220 ) בעקבות סדרת זעועים פוליטיים ומרידות, והפיצול הפוליטי שנלווה לתקופת שלושת הממלכות שבאה בעקבותיה לא קטעו לרוב את התנועה לאורך נתיבי הסחר, ובמקרים מסויימים,כגון תמיכת ממלכת ווי (魏Wèi) בקהילה הבודהיסטית אף עודדו את תנועת הנוסעים.

תחת התנאים הפוליטיים המשתנים פחתה נוכחותה הישירה של התרבות הסינית במרכז אסיה, אך כפי שנראה בקרוב, תקופת הזוהר של סין במרכז אסיה עוד נמצאת לפניה.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה דרך המשי, מסחר, מרכז אסיה, סין. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s