סבלי תה (סינית: 茶)背夫)), סצ'ואן,מערב סין.
ראשית המאה ה-20.
בהיות עניי סצ'ואן זולים בהרבה מתחבורת פרדות וסוסים, הועסקו המונים מהם בדחיקת לבני תה דחוס במעלה ההרים בואכה טיבט, ומשוער שבין סוף המאה ה-18 למחצית המאה ה-20, עד כשלושה מליון סבלים שרכו רגליהם אל שווקי הגבול שבין סין לטיבט. במיוחד זרמו סבלי התה על מטענם הכבד אל העיר דרטסדו (קנדינג), תחנת מעבר עיקרית לתה סיני בדרכו מערבה למנזרי להסה ומחנות הנוודים הפזורים בערבות העשב.
רזים וקטני גוף, וכשליש מהם מכורים לאופיום, את המסע בין מספר השבועות עשו כשעל גבם עד כ200 קילוגרם של לבני תה סצ'ואני.
רבים לא שבו לביתם.
"עוגת הדגן קשה ללעוס,
אשמה כמשקע שרוף,
…קהל הנחים בדרך,
כמתים לא קבורים, רבים מספור…
דוחקים תה בדרכי ההר,
חור בשלג,
במעלה המשעול. "
בתמונות:
סבלי תה, מערב סצ'ואן, ראשית המאה ה-20.
עוגת תה מאזור בינגדאו, לינצאנג, יוננאן (2017).
נדחסה לצורת עוגה באופן דומה ללבני התה ההסטוריות של סצ'ואן. עוגה דומה באיכות טובה ובמשקל של כ350 גרם עשויה להמכר כיום ב200$ ויותר.
