דרכי תה #8582

 

סבלי תה (סינית: 茶)背夫)), סצ'ואן,מערב סין.

ראשית המאה ה-20.

בהיות עניי סצ'ואן זולים בהרבה מתחבורת פרדות וסוסים, הועסקו המונים מהם בדחיקת לבני תה דחוס במעלה ההרים בואכה טיבט, ומשוער שבין סוף המאה ה-18 למחצית המאה ה-20, עד כשלושה מליון סבלים שרכו רגליהם אל שווקי הגבול שבין סין לטיבט. במיוחד זרמו סבלי התה על מטענם הכבד אל העיר דרטסדו (קנדינג), תחנת מעבר עיקרית לתה סיני בדרכו מערבה למנזרי להסה ומחנות הנוודים הפזורים בערבות העשב.

רזים וקטני גוף, וכשליש מהם מכורים לאופיום, את המסע בין מספר השבועות עשו כשעל גבם עד כ200 קילוגרם של לבני תה סצ'ואני.

רבים לא שבו לביתם.

"עוגת הדגן קשה ללעוס,

אשמה כמשקע שרוף,

…קהל הנחים בדרך,

כמתים לא קבורים, רבים מספור…

דוחקים תה בדרכי ההר,

חור בשלג,

במעלה המשעול. "

 

2017061210130721478.jpg

בתמונות:

סבלי תה, מערב סצ'ואן, ראשית המאה ה-20.

עוגת תה מאזור בינגדאו, לינצאנג, יוננאן (2017).

נדחסה לצורת עוגה באופן דומה ללבני התה ההסטוריות של סצ'ואן. עוגה דומה באיכות טובה ובמשקל של כ350 גרם עשויה להמכר כיום ב200$ ויותר.

71203781_10157554282592368_7972002116522737664_o

אימפריות וכוסות תה.

לכל הדרכים החוצבות להן דרך מבעד להרים נישאים ובוקעות מדבריות סחופי אבק לא היה טעם ללא הצמתים המחברים בינהן. בנקודות אלו נפגשו נפשות משני עברי התוואי, והחליפו בינהן את הראוי לחליפין, בחומר או ברוח. צירי מפגש אלה פעפעו את מרכיבי התרבות האנושית הנה והנה ביוצרם אריגים עשירים ורבי רבדים הבנויים משכבות של קבלה והתנגדות, דחיה וטמיעה, מוצר ורעיון. ובצמתים אלו, מאסטנבול עד סמרקנד, מדלהי ועד שיאן, בקעו להם ערוגות מפגש שהניבו פירות ריחניים במיוחד.

ומתוך כל הצמתים הללו, אחד החביבים שמצאתי לאחרונה התגלם בעיני רוחי בבית התה שממול למסגד המוגול שיעה שבלב יאנגון (ראנגון) הישנה.

תחת האימפריה הבריטית, וממושבה על נהר היאנגון, הפכה העיר הנושאת את שמו לצומת מסחרית חשובה על קו התפר שבין חופה של אסיה לליבה ההררי, ובין מזרח היבשת לאופק הרחוק שבמערב. בריטים ובורמים, יהודים וארמנים, הינדוסטאנים, איראנים ואפגנים ועוד בני עמים רבים אחרים עשו כולם את העיר הזאת למרחב ארוג היטב בשתי וערב של מסחר, חלומות, וסיאוב קולוניאלי וניקדו את שדרותיה הסדורות בבית מקדש לאלוהי-הם שבאחדות ובריבוי.

DSC05126.JPG

גם כיום, שנים לאחר שקיעת השמש הזורחת תמיד,עוד מהדהדים הרחובות ומתחמי הבזאר הרבים המרשתים ומקשרים את הסמטאות הרקובות- ימים אחרים בהם אריגי כותנה, סוכר, תה ותבלינים החליפו ידיים בשקי קנבס גסים, ואופיום בכמויות עתק זר מהודו ותורכיה ובמורד נהרות יוננאן רק כדי לשוב ולהמחר בממון רב כמוצר זר בבתי הממכר של שנגחאי וגואנג'ואו, בהורידו את קיסרות צ'ינג המתמוססת על ברכיה בתענוג עילאי.

בית התה הקטן האפלולי עוד מנוהל בידו העצלה והנעימה של ברנש סיני מכריס, אולי צאצא של פליטי גואומינדנג ששמח לפטפט בשפת אמו עם אורחים מהמכורה. כוסות תה בורמזי מבוססות חליטה שחורה ועזה, וחלב מרוכז, מוגשות לצד עוגות ירח סיניות ממולאות קטניות ממותקות וחלמון ברווז מומלח, או סמוסות עוף חריפות, ולכל אחד יש מה ללגום ולבלוע ולהגיד, ואם אין אז תמיד ניתן לחייך חיוך חסר אך מלא אגוזי בטל מאדימים.

DSC05041.JPG

מבול חזק של שלהי מונסון מניס לקוחות נוספים אל החלל הסואן, ואלה מצטרפים למחצית השולחן הפנויה ללעוס לחמניה מאודה, ללגום תה רותח או לשאוף לקרבם מסיגרית צ'ירוט מקומית. תה הודי, חלב מרוכז של נסטלה וטבק מן העולם החדש נמהלים בגוג'רטית ובסינית רופפת מגלות, ושפתי אלה ואלה נמלאות בפירורי בורמזית ועוגיות תה אנגליות מתוצרת מקומית.

נעים וחמים בבית התה הקטן שמול המוגול שיעה מסג'יד, והזמן ארוך, והגשם כבד, ויש פנאי להרהר בימים עברו, ובאנשים שעודם ובמסחר בדברים קטנים וגדולים, ולהזמין עוד כוס תה. ובחוץ הגשם שוטף את בתי הכנסת והמסגדים והסטופות והמקדשים לקאלי ולישוע וזורם לתוך הביוב. ומזכיר לנו כי לכל תוואי ישנה נקודת מפגש סופית, וכי דין הכל, מאיפריות נצחיות לכוסות תה מהבילות, להשטף ולחלוף.