"ווחאן, שם סוגדים הבריות למוחמט, ודוברים לשון מוזרה"

"ווחאן, שם סוגדים הבריות למוחמט, ודוברים לשון מוזרה"

(מרקו פולו, 1273)
עמק ווחאן (Wakhan) או פרוזדור ווחאן הוא חבל ארץ השוכן כיום ברובו בשטח אפגניסטן,
ומיעוטו המערבי גם בטג'יקיסטן . הווחאן הוא למעשה עמק צר הלכוד בין הרי ההינדו קוש
לפמיר. העמק הצחיח ברובו משובץ בכפרים מוריקים מעצי תות ומשמש, הניזונים ממי
הנחלים והמעיינות הקרירים  שמקורם בהפשרת השלגים אשר ברום ההרים הקירחים, ואלה
יוצרים את מה שניתן לכנותו כ"טריקולור הטג'יקי" הירוק-אפור-לבן, בהרמוניה מלאת
הוד של צומח, הר וקרח.

DSC04700
מערות בודהיסטיות (?), עמק ווחאן, טג'יקיסטאן

מבחינה גאו פוליטית אזור הווחאן המודרני מהווה יצירה משונה מעט של תקופת ה"משחק
הגדול"; בין האימפריה הבריטית לרוסיה הצארית, כאשר העמק ניתן לאמיר האפגני עבד
רחמן חאן על ידי הבריטים. ווחאן הועבר ברובו לשטח האפגני במסגרת הסכם דורנד
(Durand) הקובע את הקו בין ממלכת אפגניסטן לראג' הבריטי בהודו (1893), ובכך יצר
אזור חיץ מפורז בין הרוסים לבריטים, אשר נאבקו על השליטה באזור מאז תחילת המאה ה-
19.
​​

הרוסים והבריטים לא היו אגב המעצמות האיזוריות הראשונות שנאבקו על השליטה ב"גג העולם" ( באם-י-ג'האן بام جهان כינוי הסטורי לפמיר). קרב עקוב דמים נערך במקום בשנת
747 בין שושלת טאנג הסינית, לאימפריה הטיבטית והטיבטים אף הגדילו לבנות מבצר
במקום, וזה משקיף על העמק מצדו האפגני.

Wakhan.png

kansir1
מבצר טיבטי בצידו האפגני של העמק (תמונה: ג'ון מוק)

מבודד משליטה ישירה של המעצמות האזוריות, עמק ווחאן היווה נתיב חשוב של דרך המשי
המעפילה דרכו אל עבר מעבר וואחג'יר (4,923 Wakhjir), וממנו לעיירה טאש קורגן (כיום
במחוז האוטונומי הטג'יקי של סין) ומטה ומזרחה אל עבר ירקנד, קשגר ואגן טארים. באופן
מסורתי הפרוזדור נשלט על ידי שליט מקומי, המיר של ווחאן, אשר שלט ממצודתו בקאלא-י-
פאנג' (כיום בצד האפגני), וגבה מיסים מן המסחר בפרוזדור.

"בימים עברו, כאשר תנועת סחר משמעותית חלפה באזור, המיר של ווחאן היה שואב
הכנסה צנועה בגבייתו מס מן הקוואפיל (שיירות) של ירקנד, ובעבור כך היה מלווה
אותן מגבולה הדרומי של ממלכתו ועד קצהו המזרחי של אגם סריקול, שם התחיל הגבול
הסיני"
(מיומנו של לוטננט ג'ון ווד 1838)

SAMSUNG CSC
מבצר הגבול הסיני בטאשקורגן-שושלת צ'ינג
אורחה בצידו האפגני של הגבול
אורחה בצידו האפגני של הגבול

תושביו של עמק ווחאן, הוואחים, דוברים כאמור שפה איראנית מזרחית, אשר כאחיותיה לפמיר
נמצאת בדעיכה מתמדת מאז הכיבוש המוסלמי והגירת דוברי פרסית לאזור. הוואחית עצמה
היא כנראה צאצאית של ניב סקיתי מזרחי, מה שאומר שהשפה הקרובה לה ביותר כיום
היא, למרבה הפליאה, השפה האוסטית של צפון הקווקז. שונותם האתנית של תושבי ווחאן
והפמיר ניכרת בשכיחותם של תווי פנים דמויי אירופאים, ושיער ועיניים בהירות.

IMG_5366.JPG

מעבר לייחודיות האתנו-לשונית, מקיים עמק ווחאן, ככלל הפמיר, מסורת דתית ייחודית,
האיסמאעיליה הפמירית.

הסקיתים _(או סקיא\סאקא כפי שהם מכונים במקורות), היו עם נוודים איראני בעל תפוצה רחבה ביותר,וקיימו מגעים תרבותיים עם העולם היווני מחד ועם הודו והתרבות הסינית מאידך, במרוצות הדורות עברו הסקיתים תהליך טמיעה והתיישבות בקרב התרבויות החקלאיות. הוואחים בטג'יקיסטן, אפגניסטן וסין דוברים כיום ניב שקרוב לניב מזרחי של השפה הסקיתית אשר מוכר לנו כיום ממקורות בודהיסטים מחוטאן, אשר שרידיה נמצאים במערב סין של ימינו. הניב האחר
כאמור ששרד עד ימינו, היא השפה האוסטית של צפון הקווקז, מרחק של אלפי קילומטרים מערבה,מהפמיר, מרחק המדגים את טווח ההתפשטות של התרבות הנוודית הסקיתית.

האיסמאעיליה בגרסתה הפמירית מתייחדת בבתי התפילה שלה, המכונים ג'מעת-חאנה, או
מדאח חאנה, (פרסית: בית ההתאספות, או בית התשבחה), בהם מתאספים בני הקהילה
פעמיים ביום. הפולחן המתקיים בבתי התפילה הפמיריים מתאפיין בחוסר ההפרדה בין
המינים, ובהמנונים המושרים בו, השואבים מהמסורות של פולחן עלי, וכן מכתביו של נסיר
חוסרו, אותו מטיף, נוסע ומשורר רב מעלות הנחשב למייסד הקהילה. הטקסים בפמיר נערכים פעמים רבות בליווי ז'אנר מוזיקלי יחודי לפמיר, המכונה אף הוא מדאח, ומבוצע לרוב על כלי מסורתי מעץ תות, הטמבור הפמירי.

הג'מעת חאנה הסגור של קהילת טאשקורגן, שינג'יאנג, סין.
הג'מעת חאנה הסגור של קהילת טאשקורגן, שינג'יאנג, סין.
SAMSUNG CSC
הג'מעת חאנה הסגור של קהילת טאשקורגן, שינג'יאנג, סין.
DSC04354.JPG
טמבור פמירי

IMG_2690.JPG
ייחוד נוסף של האיסמאעיליה הפמירית הם האתרים הקדושים המיוחדים לה. עשרות רבים
מאתרים אלה פזורים ברחבי חבל גורנו בדחשאן, ובמיוחד בעמק ווחאן ואלה מיוחסים
למקומות ביקור, ניסים וקבורה של חכמים מקומיים או זרים אשר ביקרו בפמיר במרוצת
הדורות והטילו בה את חותמם הרוחני.
בתי התפילה, המקומות הקדושים ואף הבתים המקומיים הייחודיים לפמיר, המכונים צ'יד,
כולם ספוגים במערכת סמלים המכונה פאנג'טון.
מערכת הפאנג'טון כמשתמע משמה (פאנג'-הספרה חמש בפרסית) קשורה במסורת השיעית
ובבית משפחת עלי בת חמש הנפשות, עלי, אשתו פאטימה, בניהם חסן וחוסיין, וכמובן גם
הנביא מחמד בעצמו. המספר חמש מופיע, למשל, במספר העמודים התומכים בגג הבית
הפמירי, וכן בעיטורים ארכיטקטוניים של האתרים הקדושים השונים.
למרות המשמעות השיעית הטבועה בהם, נראה כי רבים מהאלמנטים הסמליים השונים כגון
עיטורי קרניים (לרוב של יעלים סיביריים וכבשי מרקו פולו), מוטיבים צמחיים וגאומטריים או
פולחני אש, מקורם במסורות קדם אסלאמיות הקשורות בדתות ובמיתולוגיות עתיקות אשר
רווחו באזור ווחאן והפמיר כולו, בהן מסורות אנימיסטיות, שאמאניות, זורואסטריות
ובודהיסטיות.

DSC04329.JPG

DSC04759.JPG
מיקומם של המבנים והמשמעויות הסמליות שלהם מהווים מפה של גאוגרפיה קדושה,
הקשורה ברבדים עמוקים של המסורות הרוחניות המקומיות, ובזכרם של אנשים קדושים,
סופים נודדים ומיסטיקנים אחרים שביקרו, חלפו ונקברו תחת השמיים הכחולים של ווחאן.
ביקור במקומות אלו והפולחנים הקשורים בהם מזכים את העולים לרגל בסגולות רוחניות
המכונות "ברכאת", הגנה מפני כוחות אפלים, איתני הטבע ופגעים אחרים, ותורמים לשלמות
והגנת הפרט והקהילה כולה.

ניתן לומר כי הפמיר מייצג אזור היסטורי-גאוגרפי ייחודי בטג'יקיסטן ומרכז אסיה כולה, ובשל
מיקומו מהווה מעין כמוסת זמן בה נשתמרו עמים, לשונות ופולחנים עתיקים, בעודם מוגנים
יחסית מתנודות ההיסטוריה.  עמק ווחאן בהקשר זה מיצג את הייחודיות הזאת ביתר שאת,
בעודו משמר מנעד מרתק של אתרים קדושים, חורבות מסתוריות, מבצרים ומנזרים וממחיש
במשהו את ההוד הנורא של מרכז אסיה והחיים לאורך דרך המשי, במקום אשר נדמה
לעיתים כאילו קפא בשלמותו באבק הזמן.

IMG_5405
יאמצ'ון-ווחאן.
IMG_2919.JPG
עמק ווחאן.

תמונות ממרכז אסיה-#1

העולם בו אנו חיים כיום מתועד באופן כה תדיר, עד כדי כך שהמציאות מתועדת בקצב התהוותה, כאשר ירצו כותבי ההיסטוריה בדורות הבאים לשחזר את חיינו, את האופן בו התלבשנו, עבדנו, וקיימנו חיי חברה, ומה היו הנורמות והערכים ששלטו בחיינו, הם יוכלו לעשות זאת בקלות דרך שלל העדויות הדיגיטליות שנותיר,אלפי קטעי חדשות, סרטי יוטיוב, ואינספור תמונות אינסטגרם של מנות בינוניות במסעדות אסיאתיות קצרות חיים.

כאשר אנו מביטים בעבר, בחברות אנושיות שחלפו מן העולם, הן לרוב מביטות אלינו חזרה דרך ממצאים ארכאולוגים, עדויות טקסטואליות,  וציורים של בני אצולה שיכלו להרשות לעצמם להותיר תיעוד של חייהם. אם אנו בעלי מזל ואנו עוסקים בתקופה מאוחרת יחסית, לאחר המצאת הצילום, נוכל לקבל מושג כלשהו על חייהם של בני האדם במאה התשע עשרה ותחילת העשרים, בטרם הפך האובייקט המצולם למייצג כל כך מרכזי של החיים האנושיים.

תצלומים מן המאה התשע עשרה או תחילת המאה העשרים יהיו לרוב בשחור לבן, עובדה שלתחושתי מרחיקה אותנו פעמים רבות ממושא הצילום, לכן כאשר אני מביט בתצלומים של סרגיי פרוקודין (Sergei Mikhailovich Prokudin-Gorskii ), אני חווה התרגשות של ממש, כאשר העבר מתלקח פתאום בצבע.

С.-М.-Прокудин-Горский.-Крестьянские-девушки.-1909-г.

פרוקודין נולד בשנת 1863 למשפחה רמת מעמד ממערב רוסיה. לאחר מעבר המשפחה לסנט פטרסבורג, החל פרוקודין בלימודי כימיה, מוזיקה וציור. בשנת 1901 ייסד סטודיו לצילום, שנה לאחר מכן נסע לברלין להשתלם תחת אדולף מית'ה, חלוץ הצילום הגרמני.

סרגיי פרוקודין-גורסקי  (1863-1944)
סרגיי פרוקודין-גורסקי
(1863-1944)

מית'ה ופרוקודין השתמשו בשיטה אשר פותחה לראשונה על ידי ג'יימס מקסוול (Maxwell)הסקוטי, אך שוכללה עם הזמן. שיטת שלושת הצבעים בה השתמש פרוקודין,משמעה באופן פשטני, הוא צילום מונוכרומטי דרך שלושה פילטרים שונים, בצבעי אדום, כחול, וירוק. איחוד שלושת הצילומים בשלושת צבעי הייסוד לכדי אלמנט אחד, אפשר ליצור תמונה המחקה באופן מספק את ספקטרום ראיית הצבע האנושי.

מחמד עאלם ח'אן,(امیر عالم خان) האמיר האחרון של בוכרא, מדגים את שיטת שלושת הצבעים.
מחמד עאלם ח'אן,(امیر عالم خان) האמיר האחרון של בוכרא, מדגים את שיטת שלושת הצבעים.

בין השנים 1909 ל1915 יצא פרוקודין למסע ברחבי האימפריה הצארית, מצוייד בקרון-מעבדת צילום אשר סופק לו באדיבות הצאר ניקולאי השני. מאות התשלילים שיצר פרוקודין מהווים עדות אחרונה לעולם שיחלוף לבלי שוב כעבור שנים בודדות, עם פרוץ המהפכה הבולשוויקית.

430697

פרוקודין תיעד עיירות, מנזרים, פועלי רכבת, ומפעלים. שימושו בטכניקת הצילום בצבע מאפשר לנו לראות במושאי הצילום אנשים כמונו, בשגרת יומם ובצבעים חיים, בי לפחות זה מעורר תחושות עזות של קרבה מצד אחד, ותוגה מסויימת הנובעת מן הידיעה כי כל בני האדם הללו, המחזיקים בכלי עבודה, סלסלת פירות, או יושבים בשיחה בטלה, הם ועולמם כולו, נמוג כאבק.

לב טולסטוי
לב טולסטוי

image029

קראח'אנות בזנדאן. תורכסתאן.
קראח'אנות בזנדאן. תורכסתאן.
מוכר מלונים. תורכסתאן
מוכר מלונים. תורכסתאן
חנות שטיחים. תורכסתאן.
חנות אריגים. תורכסתאן.
המפקח הסיני לאו דזן ז'או. חוות התה בChakva. גאורגיה. קווקז.
המפקח הסיני לאו דזן ז'או. חוות התה בChakva. גאורגיה. קווקז.
"מכתב" (או "חדר") יהודי. בוכרא.
"מכתב" (או "חדר") יהודי. בוכרא.
תורכמני עם גמל משא.
תורכמני עם גמל משא.
מכרות סוליוקטה (Sulyukta). קירגיזסתאן.
מכרות סוליוקטה (Sulyukta). קירגיזסתאן.
פרופיל אישה אוזבכית בפתח היורט.
פרופיל אישה אוזבכית בפתח היורט.
זוג דגסתאני
זוג דגסתאני
מנזר.  Svetlitsa, רוסיה.
מנזר. Svetlitsa, רוסיה.